נמצאים אנו בעיצומה של מערכת בחירות בארצנו הקטנטונת, העסק רועש וגועש, כל מפלגה אצה-רצה לאזרחי ישראל על מנת לקושש קולות אחד לאחת.
כטבע הדברים וכמנהגו של עולם לא ימלט שישמעו בחלל האויר אמירות והתבטאויות שליליות אחד כלפי השני, הרצוי היה שכל מפלגה תספר ותדגיש במעלתה ללא צורך ברמיסת והשפלת האחר אבל לעיתים המצוי חזק מהרצוי..
אם זה היה אחת לעשר שנים אולי היה ניתן לסבול זאת אך לצערנו במדינתנו רבת התהפוכות הבחירות הן כמין ספורט לאומי עוד לא חלפו שנתיים ושוב נקראים אנו אל הקלפי עם כל המשתמע לכך, בזבוז כספים, זמן, עצבים ובעיקר פירוד לבבות וריבוי מחלוקת עד כדי שנאה (ה״י) ברחובותינו.
על כל אחד ואחת מאיתנו לעשות חשבון צדק בנפשו ולהגיע למסקנה שכוחנו באחדותנו, מה שהחזיק את עמנו לאורך כל השנים זה האהבת ואחדות ישראל שליוותה אותנו על אף כל חילוקי הדעות. חכמי ישראל אמרו: ״כשם שאין פרצופיהם שווים כל אין דעותיהן שוות״, בדיוק כמו שלא נעלה בדעתינו לתקוף מישהו בגין מראהו כך אין לנו להתקיף בגין דעה והלך מחשבה. מותר ואף הכרחי לשוחח ולהחליף עמדות ולתרום איש לרעהו, אך אין לתקוף או לשנוא חס ושלום.
חכמים דייקו ואמרו: ״אין דעותיהן שוות״!! רק הדעות לא שוות אבל הלבבות מוכרחים להיות שווים.
פירוד דעות – הגיוני. פירוד לבבות – חס ושלום.
בקיץ האחרון במבצע ״צוק איתן״ זכינו לראות את יופי ועוצמת האחדות בין כל קצוות העם, כולנו היינו לב אחד, יהי רצון שנזכה להיות באוירה זו מתוך שמחה ורוגע ולא רק בעת צרה.
בשורות טובות ובחירה נכונה.